בית ספר, גני ילדים, קאנטרי עם בריכה ומכון כושר ומרכז קהילתי חדש – שכונת פלורנטין תעבור בשנתיים הבאות מהפך שנועד להכין אותה לבואן של משפחות עם ילדים. ומה יקרה לסטלנים ולקקי על המדרכות?

Time Out TLV – פלורנטין היא שכונה ששמה הולך לפניה. שכונה של סטלנים, שכונה של צעירים, שכונה צפופה של ישיבות לילה במרפסת, פאבים רועשים ואפלוליים, זבל ברחובות ומסיבות על הגגות. אלא שהשם שהתהדרה בו השכונה – שכולל גם הזנחה רומנטית מצד הרשויות – עתיד להשתנות החל מהשנה.

מחצית מהתקציב לשנת 2016 שמקצה עיריית תל אביב לרובע דרום (השכונות פלורנטין, שפירא, נווה שאנן וקריית שלום), יוזרם לשכונת פלורנטין לבדה. במהלך השנתיים הקרובות עתידים להיפתח בשכונה בית ספר יסודי, מרכז קהילתי גדול ממדים שאליו תועבר גם הנהלת הרובע, גני ילדים, מעונות לגיל הרך ואפילו קאנטרי קלאב עם בריכות ומכון כושר. שיפוצי רחובות הפכו גם הם למראה נפוץ בשכונה, ובמסגרתם צפויה להתבצע החלפת תאורה כוללת בה שקעה של כ־2 מיליון ש"ח.

לדברי דניאלה רוב, מנהלת רובע דרום, הזרז העיקרי למהלך של העירייה הוא עלייה במספר המשפחות הצעירות בשכונה. את העלייה אפשר לייחס לנסיקה המתמדת במחירי הדירות בתל אביב, אבל גם לתושבים הצעירים, כוכבי הג'נטריפיקציה הקודמת שעברה השכונה לפני 15 שנה וכעת בגרו בה, גזמו את הראסטות והחליטו להתמסד.

גני שעשועים עם בקבוקי וודקה

עד שיהפכו החלומות שרקמה העירייה למציאות, המשפחות שכבר מתגוררות בפלורנטין נתקלות במגוון קשיים שנובעים מהיותה שכונת תעשייה ומסחר שהולבשה בבגדים, שלא תמיד הולמים את מידותיה, של שכונת מגורים.

מירב, שמגדלת בשכונה את בתה בת ה־8, מספרת כי עברו לשכונה כשהילדה הייתה בת 3 בגלל עליית המחירים במרכז העיר.

"אנחנו מאוד אוהבים את השכונה", היא אומרת. "אמנם אין מוסדות חינוך בשכונה, אז הילדה הייתה ועדיין בחינוך פרטי – גן בנווה צדק ובית ספר ברחוב בן צבי. מובן שפחות נוח כאן כי אין כמעט גינות. אני סופרת את הימים לפתיחת המרכז הקהילתי, ובינתיים אני רצה עם הילדה לחוגים מחוץ לשכונה או מחוץ לעיר".

איך מגדלים ילדים במרחב עם תנאים שמאתגרים אפילו אנשים מבוגרים יותר כמו רעשים בלילה, רחובות מאיימים, טיפוסים בעייתיים וענייני תברואה?

"לא מסתובבים עם הילדים בלילה. אנחנו מקפידים לסגור את הדלת הראשית, אז לא נכנסים הומלסים. אנחנו גרים ברחוב שאין בו פאבים, כך שאנחנו לא סובלים מהרעשים של הבליינים. בקרוב ייפתח פה מתנ"ס מהמם. האמת היא שהכי מפריע לי להגיד לה כל כמה דקות לבת שלי 'היזהרי לא לדרוך על הקקי' כשאנחנו הולכות בשכונה. דבר שאני כן אוהבת בשכונה הוא שהילדה שלי נתקלת על בסיס יומי בתושבים אריתריאים. היא כבר מכירה אותם ומשחקת איתם בגינה. מילה להורים שמתכננים להיות הורים בשכונה: אל תצפו לשכונה רגילה עם ילדים. לדעתי זה גם מה שכיף פה".

לעומת מירב, נועה בן עמי, שמגדלת בשכונה בת בגיל שבעה חודשים, החליטה לעבור מהשכונה בקרוב. "אני כאן בעיקר כי רציתי אפשרויות בילוי ויציאה מהבית בזמן חופשת הלידה", היא מסבירה. "בינתיים אני לא זקוקה לשירותים מעבר לטיפת חלב, אבל בקרוב נעבור לצפון הישן, בין השאר בגלל מחשבה על התינוקת. יש המון משפחתונים נחמדים פה, אבל המינוס הגדול הוא גני שעשועים מלאים בבקבוקי וודקה ונרקומנים".

הערים למתרחש ברשתות החברתיות יבחינו בשלל פעולות שמקיימת העירייה במטרה לגשת לתושבים, להציג בפניהם את השינויים הצפויים ולשתף אותם בתהליכי החשיבה על עיצובה המחודש של השכונה. הפעילויות והדיונים מקודמים ברובם בעמוד הפייסבוק "מדברים על פלורנטין".

"פעילים מפלורנטין באו אלינו עם הרעיון לעמוד פייסבוק", מספרת יפעת מור, מנהלת המדיה החברתית של עיריית תל אביב. "אנחנו עורכים מפגשים וירטואליים – איוונטים בפייסבוק שקובעים יום ושעה שבה יושב מנהל אגף מסוים עם הצוות שלו, והתושבים יכולים להעלות שאלות ולקבל מענה אונליין. הפתרון טמון במעורבות התושבים. ברגע שאנחנו מקפידים לקבל את הפידבק שלהם, אנחנו עם האצבע על הדופק ויודעים מהם הצרכים של השכונה בכל רגע נתון".

לא צעירים לנצח

העירייה מתגייסת בנחישות, התושבים החדשים תולים תקוות בשינויים, אך לשדרוג של שכונת פלורנטין יש גם צדדים יפים פחות. על התמורות הדמוגרפיות שעברה השכונה לפני יותר מעשר שנים, עם כניסת הדיירים הצעירים שדחקו את דיירי השכונה הוותיקים, מתחילה להתרקם כיום שכבת ג'נטריפיקציה נוספת. התושבים הצעירים של השכונה, אלו שהפכו אותה לאטרקציה שוקקת, הם אלה שצפויים הפעם לשלם את המחיר, לא כולל ארנונה.

בנייני רביעיית פלורנטין של אדריכל הצמרת אילן פיבקו התמקמו על המפה של דרום העיר כסמן לעתיד שצפוי לאזור: דירות למשפחות, פינוי בינוי ושאר תוכניות שמעליהן מרחפת ההערכה כי בעשור הקרוב תגדל אוכלוסיית תל אביב ב־50 אלף איש, אשר אמורים להשתכן ברובם באזורים הדרומיים של העיר.

"אני אוהבת את דרום תל אביב וגדלתי בה", מספרת כינרת, צעירה שמתגוררת בדירת שותפים בשכונה, "אבל פלורנטין כבר לא מרגישה כמו דרום העיר, אלא יותר כמו שינקין של פעם. הנוף השתנה. אני מרגישה שאני על זמן קצוב עד שהשכירות תתפגר לגמרי. העסקים החדשים דוחקים את העסקים הישנים שנסגרים. כל רחוב הרצל מלא בתמ"א והכל משתפץ. חדר בבניין ישן עולה 2,100 ש"ח בחודש. לאן נלך כשיסתיים התהליך?".

האם השינויים הדמוגרפיים יפגמו באופייה המחתרתי של פלורנטין של השנים האחרונות, ובקהילתיות שהיא מפגינה בחיים האמיתיים וברחבי פייסבוק? "לפלורנטין יש וייב ויש קהילה שהיא הרבה יותר חזקה ממה שרואים במרכז העיר למשל", אומרת יפעת מור. "יכול להיות שזה קשור לאנשים שגרים שם ספציפית, יכול להיות שזה קשור לכל מיני תנאים אחרים מסביב, אבל זה משהו שלנו בעירייה חשוב לחזק אותו ולמנף אותו. חשוב לנו לשמור על האווירה של פלורנטין, על הייחוד שבקהילתיות. גם אם אנשים עוזבים את השכונה, מצטרפים לשכונה, יש איזה אופי שנשמר. במפגשי תושבים שארגנו, במסגרת העמוד ובמסגרת פעילויות כאלה ואחרות, אנחנו רואים את המגוון של השכונה ופועלים כדי לתת לו את הפתרונות הטובים ביותר".

florentin_time_out